#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בג&#x27; חצרות שכל חיצונה עירב עם הפנימית?"	"אם הניחו עירובן בחיצונות או בב&#x27; בתים באמצעי החיצונות מותרות עם האמצעי ולא בהדדי [ובב&#x27; בתים לא אמרינן דהוי כאילו חלקו את העירוב דאמרינן דיורין להקל ולא להחמיר (גמ&#x27; מ&quot;ח ע&quot;ב, ערוה&quot;ש סע&#x27; ד&#x27;)], ואם הניחו עירובן בבית אחד באמצעי [ודוקא בכלי אחד או בב&#x27; כלים כשנתמלא והותר] אפי&#x27; החיצונות מותרות בהדדי (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27; - ה&#x27;) [וכעין זה מצינו לעיל סי&#x27; שע&quot;ב סע&#x27; ו&#x27;]"	סימן שעח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין אם רק חצר אחד פתוח לרה&quot;ר ושאר החצרות פתוחות להדדי?	"המ&quot;ב (ס&quot;ק ב&#x27;) הביא מאחרונים דדינא כהנ&quot;ל דהאמצעי יכולה לערב עם כל אחת ואחת בפנ&quot;ע והפנימיות אינם אוסרים על החיצונה דהוי רגל המותרת במקומה [ואע&quot;פ שרש&quot;י ותוס&#x27; (עירובין מ&quot;ה) פירשו דמיירי כשכל החצרות פתוחות לרה&quot;ר היינו משום דס&quot;ל דר&quot;ש ס&quot;ל כר&quot;ע דרגל המותרת במקומה אוסרת שלא במקומה (בית מאיר), והבית מאיר עצמו חולק על אחרונים אלו וס&quot;ל דר&quot;ש לא רצה לצרף ב&#x27; קולות יחד, א&#x27; ג&#x27; חצרות שעירבו, ב&#x27; רגל המותרת במקומה]"	סימן שעח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הכלל אם בני פנימית אוסרים על בני חיצונה?	"ר&quot;ע ס&quot;ל דאפי&#x27; רגל המותרת במקומה אוסרת שלא במקומה, רבנן בתראי [אליבא דר&#x27; ינאי, ולפי רב דימי זהו שיטת ת&quot;ק] ס&quot;ל דאפי&#x27; רגל האוסרת במקומה אינה אוסרת שלא במקומה, ואנן קיי&quot;ל כת&quot;ק [אליבא דר&#x27; ינאי] דרגל המותרת במקומה אינה אוסרת אבל רגל האסורה במקומה אוסרת (גמ&#x27; עירובין ע&quot;ה ע&quot;א, שו&quot;ע סע&#x27; ה&#x27;)"	סימן שעח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שתי חצרות זו לפנים מזו, וכל אחת עירבה לעצמה, מה הדין 1) אם לא שכחו אחד מהם לערב 2) אם שכח אחד מן החיצונה 3) אחד מן הפנימית?	"1) מותר לטלטל בכל חצר בפנ&quot;ע ואין הבני פנימית אוסרים על החיצונה דהוי רגל המותרת במקומה 2) אסור לטלטל בחיצונה [עד שיבטל רשותו] אבל מותר לטלטל בפנימית שיכולים לסגור פתחה ואין הבני חיצונה יכולים לעכב עליה (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;) 3) שתיהם אסורות דקיי&quot;ל רגל האסורה במקומה אוסרת שלא במקומה, ומי ששכח צריך לבטל רשותו לבני פנימית וגם לבני חיצונה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א) [דאם רק יבטל לבני פנימית הרי עדיין הוא אסור להוציא מביתו לחצר וא&quot;כ הוא רגל האסורה במקומה ואוסר שלא במקומו (שעה&quot;צ ס&quot;ק ב&#x27;), והוסיף הערוה&quot;ש (סע&#x27; ה&#x27;) דיכולים לכופו לבטל] "	סימן שעח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בעיר המוקפת חומה ויש קצת יהודים שדרים לחוץ לחומה?	"השע&quot;ת (ס&quot;ק א.) הביא מחינוך בית יהודה דאע&quot;פ שיש להם חלק בביהכ&quot;נ מ&quot;מ לא נחשב כרגל האסורה במקומה כיון שיש להם דרך למקום אחר, והנוב&quot;י ג&quot;כ מקיל אבל לא היה ברירא ליה כ&quot;כ אלא כתב טעם אחר להקל דכיון שלא היו יכולים לערב [בין מצד חסרון מחיצות בין מצד דיורי גוים] אינם אוסרים ולא מקרי יכולים לערב מחמת קנין שכירות דאפשר דלא יסכימו להשכירות, אכן החזו&quot;א (סי&#x27; צ&quot;ה ס&quot;ק י&quot;ח) ס&quot;ל דמחמת דיורי גוים מקרי יכולים לערב ואוסרים משום רגל האסורה במקומה {אבל יתכן דהחזו&quot;א מודה לטעם של החינוך בית יהודה דכיון דיש להם דרך אחרת לא מקרי רגל האסורה במקומה}, ולמעשה פסק הערוה&quot;ש (סי&#x27; שע&quot;ט סע&#x27; ה&#x27;) להקל כהחינוך בית יהודה דאינו נחשב כרגל האסורה במקומה אלא אם אין לה דרך אחרת"	סימן שעח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם עירבו יחד, מה הדין אם שכח אחד מלערב והניחו העירוב 1) בחיצונה 2) בפנימית?	"1) שניהם אסורים עד שיבטל רשותו לשתיהם, דאם שכח אחד מן הפנימית הרי הוא רגל האסורה במקומה ואוסרת שלא במקומה, ואם שכח אחד מן החיצונה גם הפנימית אסורה דאין להם עירוב גביהם (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד) 2) אם שכח אחד מפנימית שניהם אסורים [דהוי רגל האסורה במקומה] עד שיבטל רשותו לשניהם [ולא מהני לבטל רשותו רק לבני פנימית דאינם יכולים להסתלק מהחיצונה מפני שהעוות בא מהם (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז, שעה&quot;צ ס&quot;ק ג&#x27;)], ואם שכח אחד מחיצונה מותר לפנימית דיכולים להסתלק עצמם ולסגור פתחה ואע&quot;פ שמתחילה נשתתפו יחדו מ&quot;מ יכולים לומר לתקוני שיתפתיך ולא לעוותי (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז)"	סימן שעח סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש רבים שדרים בחיצונה?	"איתא בגמ&#x27; (ע&quot;ה ע&quot;ב) דרב אדא ס&quot;ל דאם יש רבים בחיצונה [לרש&quot;י היינו שנים שעירבו בחיצונה (וזהו סע&#x27; ד&#x27;), לרי&quot;ף היינו ג&#x27; חצרות ויחיד בכל אחד ואחד (וזהו סע&#x27; ה&#x27;)] אסור גזירה דלמא אתי למישרי שנים בפנימית כשלא עירבו [שיסברו דכי היכי דיש שנים בחיצונה כך יש שנים בפנימית (תוס&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח) א&quot;נ גזירה אטו רבים בפנימית (רש&quot;י)], אכן אנן קיי&quot;ל כשמואל דס&quot;ל דלא גזרינן ומותר בכל אופן"	סימן שעח סעיף ד-ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ברבים שהם כיחיד כגון בן שמקבל פרס מרבו?	"אפי&#x27; אם לא עירבו דינם כיחיד ואינם אוסרים שלא במקומם דקיי&quot;ל לעיל (סי&#x27; ש&quot;ע סע&#x27; ה&#x27;) דאינם צריכים לערב (רמ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;)"	סימן שעח סעיף ד-ה		
